החלטה בתיק עלב"ש 168/13

בלמ"ס

ערעור (עלב"ש) 168/13

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם ארז פורת - שופט

בעניין:

סמ"ר ע' א' - המערער (ע"י ב"כ, סרן תאה חרזי)

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי -המשיב (ע"י ב"כ, סרן דנית מזור; סרן פרידה וול)

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המרכז שניתנה בתיק מרכז (ב"ש) 12/13 (רס"ן רונן שור - שופט) ביום 10.11.2013. הערעור נדחה.

ה ח ל ט ה

1.      בפניי ערעור על החלטת בית הדין המחוזי בבקשה לעיין בחומר חקירה, לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

כנגד המערער הוגש כתב אישום ובו מיוחס לו סיוע למעשה תקיפה של חייל שבוצע על ידי שניים אחרים, במתחם היחידה בה שירתו. המערער ביקש לעיין ברישום הפלילי והמשמעתי המתייחס לעדי התביעה בעניינו. נטען כי מדובר בתיק שקביעות לגבי מהימנות העדים הינן מרכזיות, בשים לב לכך שכלפי המערער "פאזל ראייתי" שכל חלק ממנו נתמך אך בעדותו של עד יחיד.

כן התבקש העיון בתיק הרפואי בעניינו של עד מרכזי למעשה התקיפה כאמור, על רקע התפתחות שחלה בגרסתו המאוחרת בחקירה, והאפשרות כי הוא לוקה בראייתו, שכן מסר כי הוא מרכיב משקפיים. עניין נוסף שהתבקש הוא רשימת החיילים ממוצא אתיופי שהתגוררו במגורים יחד עם המערער, כדי לבסס אפשרות לטעות בזיהוי המערער, כמי שמעורב בתקיפה, וכדי לאתר חיילים נוספים שעל פי הראיות נכחו בסמוך, כשאפשר כי אלה יאירו את עדויות עדי התביעה באור שונה.

2.      בית הדין קמא דחה את הבקשה, על כל חלקיה. צוין כי אין למי מהעדים רישום פלילי. אשר לרישום המשמעתי, אחר עיון ברישומים בעניינם של העדים, נמצא כי אין המדובר בעניין שבכוחו להשליך על מהימנות העדים; כי ככל שקיים רישום משמעתי, המדובר בעבירות שאין להן כל נגיעה לשאלת מהימנות העדים. אשר לחומר הרפואי בעניינו של העד, צוין כי בתיק הראיות אין כל אינדיקציה לקיומו של טיפול רפואי או נפשי כלשהוא הנוגע לעד זה, וכי המערער אך העלה השערה שמדובר בחומר שיסייע לו, מבלי שהניח ולו בדל ראיה, שתתמוך בבקשתו זו. משכך, דחתה הערכאה קמא את הבקשה בעניין החומר הרפואי אף מבלי שעיינה בחומר עצמו.

אשר לרשימת החיילים ממוצא אתיופי צוין כי הרשימה לא הוכנה כלל, ואף לא עלה צורך ממשי מצד רשויות החקירה להכינה, ומכל מקום ההגנה יכולה להשיגה בדרך של פנייה לגורמי היחידה, שאינם מעורבים בתיק. מכאן שאין סיבה להטיל על התביעה דווקא להשיגה.

3.      המערער משיג בפניי על דחיית בקשתו לעיין בחומרי החקירה כאמור כשבאת כוחו שבה על טיעוניה כפי שנטענו בערכאה קמא.

4.      התביעה הצבאית עתרה לדחיית הערעור, מטעמיו של בית הדין קמא, ונוכח השקפתה כי החומרים שהעיון התבקש בהם כאמור, אינם נופלים להגדרת "חומר חקירה".